ריבית דריבית

פעמים נדמה לי שריבית דריבית זה לא באמת עניין של כסף, אלא עניין של נאמנות. זה כשאת מתחילה משהו ולא עוזבת אחרי שבוע רק כי לא רואים תוצאות. את ממשיכה בלי ציפיות מיוחדות, ויום אחד את מסתכלת ומגלה שזה צמח. לבד, כמעט בלי ששמת לב. אני עובדת עם מספרים כבר 40 שנה, ועדיין כל פעם מחדש אני מופתעת שהדבר הכי חזק בכסף הוא לא ההכנסה, אלא הזמן.

אולי חולפת בראשך המחשבה: "נו, כמה כבר יצטבר שם... אני הרי לא בת 25". אבל לריבית דריבית לא אכפת בת כמה את. חשוב לה רק דבר אחד — אם יש לה זמן איתך. לא 20 שנה? בסדר. שיהיו 10. לא 10? שיהיו 5.

היא לא נעלבת מהתחלה מאוחרת. היא פשוט מתחילה לעבוד מהרגע שהתחלת. ונכון, בגיל 25 היא תופסת תאוצה מהר יותר, אבל בגיל 50 היא עדיין עובדת. היא לא אוהבת מהומה, הבטחות גדולות או תנועות חדות. היא בכלל לא עוסקת בלהתעשר מהר. היא עוסקת בזה שאת חוסכת סכום קטן וממשיכה לעשות זאת. לא תמיד בשמחה, לפעמים אפילו בעצבים, אבל ממשיכה.

ובנוסף, היא מאוד דומה לחיים, למערכות יחסים, להרגלים. כל מה שאנחנו עושים באופן קבוע מתחיל במוקדם או במאוחר להניב תוצאות. לכן, אם יש לך תחושה שכבר מאוחר מדי, אולי זה בדיוק הרגע שבו הגיע הזמן להתחיל.